English French Italian German Russian Spanish
כניסה לשותפים כניסה ללקוחות
:שם משתמש
:הכנס סיסמא
לקוח/מפרסם, נשמח לעמוד לרשותך!
יורם לימודים בע"מ (מקבוצת וואלה!)
טלפון: 03-7174413 פקס: 03-7174425
צור קשר אודות תוכן ומוצרים נתונים ורייטינג אפשרויות הפרסום ברנז'ה
"ומדרנ תואטיסרבינואה"
יום רביעי, 3 בנובמבר 2010, 11:15 הדאר ןרומ :תאמ
רוא דוהא ,ביבא לת תטיסרבינוא לש קווישה ל"כנמס םע ןויאר .םיטנדוטס לע קבאיהל תוליחתמו תוררועתמ ןה םויה .לארשיב םיטנדוטסהמ שילש םע קר ןמצע תא ואצמ רושעמ תוחפ ךותש ,תואטיסרבינואה תא ולאשת ?םינימאמ אל ,דחא ףאל בוט םישוע אל םזגומ ימצע ןוחטיבו תונצחש
:עוד בכתבה
(םידומיל םרוי - 'צ) ןמליג .חורה יעדמ ידומילל שוקיבב הדירי
(צחי - 'צ) רוא .בוט הז הללכמש םמצע תא םיענכשמ
הדבר האחרון שהאוניברסיטאות בישראל ציפו לו היה שמישהו ינדנד את מגדל השן הבטוח והאליטיסטי שלהן, שנים הן היו בטוחות במעמדן ובהילה שלהן בקרב הציבור הרחב, עד שלא שמו לב שבשקט בשקט המכללות לוקחות להן נתח שוק משמעותי ואט אט מערערות את מעמדן. תוסיפו לזה קיצוץ תקציבים, שחיקה תדמיתית, פריחה מתמשכת של התחומים הפרופסיונאליים לצד ירידה עקבית בביקוש לתחומי מדעי הרוח והטבע וקיבלתם את נתוני המל"ג האחרונים.

מהנתונים, שפורסמו לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"א, עולה שלא זו בלבד שכיום רק 30% מכלל הסטודנטים בישראל לומדים באוניברסיטאות, גם הגידול הכללי של המכללות נמצא במגמת עליה משמעותית, כך בעוד שבאוניברסיטאות יש השנה עלייה של 0.3% בלבד במספר הסטודנטים, במכללות מדובר בעלייה של 6.2%, לעומת השנה שעברה. אז פלא שהאוניברסיטאות בלחץ?

"כיום שני-שליש לומדים במכללות, אז מכללות הפכו להיות הסטנדרט. אני לא רוצה להישמע לא נכון, ולא רוצה להיות מובן לא נכון, אבל כשזה הסטנדרט אז אתה צריך לשכנע את עצמך שזה טוב ולחיות בשלום עם הבחירה שלך", כך אומר סמנכ"ל אגף השיווק של אוניברסיטת תל אביב, אהוד אור, שבימים אלה נאלץ, ביחד עם הקולגות משאר האוניברסיטאות בארץ, להילחם בבריחת הסטודנטים הפוטנציאליים אל עבר המכללות.

"אבל זה לא יימשך הרבה זמן", הוא מוסיף, "חברות ההיי-טק לא מתבלבלות, הן לוקחות קודם בוגרים של אוניברסיטת תל אביב והטכניון, אחר כך לוקחים ממקומות אחרים ורק אחר כך לוקחים ממכללות כאלה ואחרות, אותו דבר במשפטים ובכל תחום אחר. המועמדים יודעים בדיוק את המדרג. הם יודעים בצורה ברורה מי הם שלושת המוסדות המובילים, מי הם המוסדות של השורה השנייה, מי הן המכללות הטובות ומי הן המכללות הפחות טובות".

"ברור לנו שאנחנו נראים נאיביים, אבל אנחנו לא. הרבה מהחסמים של מועמדים באים מכיוון 'האמהות הפולניות' שאומרות 'מה תעשה עם זה אחר כך?'. ויש לזה תשובות. עובדה שבוגרי מדעי הרוח והטבע - כולם עובדים. במקביל, אנו פועלים להגדיל את האטרקטיביות של העסקת בוגרי התחומים העיוניים בשוק העבודה ופועלים להניע מהלך שבו חברות לא ידרשו במכרזים תואר ראשון במינהל עסקים או בתקשורת היכן שתואר כזה אינו רלוונטי למילוי התפקיד".

(ShutterStock - 'צ) הירפס תועשבו הריחב יסרוקב םיצוציק
איך קרה שבשנים האחרונות האוניברסיטאות התחילו להפסיד סטודנטים?

"זה קרה כתוצאה משני דברים: מביקושים היסטריים שלא קיבלו מענה וכתוצאה משחיקה של הדימוי של האוניברסיטאות, והאוניברסיטאות נרדמו".

אז האוניברסיטאות הן כבר לא המקום ששואפים להגיע אליו?

"זה מתחלק לשני דברים, הן נחשבות למקום שרוצים להגיע אליו, אבל אם לדוגמא בעבר לא הייתי מתפשר על ללמוד באוניברסיטה, ואם לא הייתי מתקבל ללימודי מדעי המחשב, הייתי הולך ללמוד מתמטיקה, אם לא התקבלתי להנדסה, הייתי הולך ללמוד פיזיקה וכו' - העיקר ללמוד באוניברסיטה, אז עכשיו זה לא בהכרח ככה. האוניברסיטאות לא הפסידו סטודנטים בתחומים המבוקשים. ההפסד הינו בתחומים העיוניים – מדעי הרוח והאמנויות מחד, ומדעי הטבע מאידך. מועמדים שלא התקבלו לתחומים המבוקשים באוניברסיטאות העדיפו ללמוד את אותו התחום במכללות, ולא להתפשר על לימוד התחומים העיוניים באוניברסיטאות".

לדבריו, "מה שקרה בשנים האחרונות, האוניברסיטאות נרדמו. הן התמודדו עם שחיקה תקציבית בלתי רגילה – קיצוץ של יותר מ-20% בהקצבת ות"ת. כשמקצצים תקציבים נאלצים לקצץ בשירותים לסטודנטים: יש פחות קורסי בחירה, יותר תלמידים בקורס, פחות שעות ספרייה. בנוסף, האוניברסיטאות לא הצטיינו אף פעם בגישה שירותית לסטודנטים – חברי את הכל ביחד, והעמידי זאת מול האלטרנטיבה שבאה ואומרת לך: אנחנו ניתן לך שירות מצוין, ניתן לך את התחושה שאת רצויה, אנחנו ניתן לך הנחות גם בשכר לימוד וגם בלימודים - הרי לא יעזור שום דבר, חייבת להיות התאמה בין רמת הלימודים לרמת התלמידים כי הממוצע חייב להתפלג בצורה נורמלית - לכן, חברי את כל הדברים האלה ביחד ואת מקבלת תופעה שבאיזשהו מקום לי כסטודנט יותר קל, אז למה להתאמץ? אם אני יכול להתקבל למה שאני רוצה ללמוד".

ועדיין אור בטוח שסטודנטים שיכולים להתקבל לכל מוסד, יעדיפו ללמוד באוניברסיטה "הסטודנטים ממש לא מתבלבלים. משפטים, לדוגמא, הם יעדיפו ללמוד באוניברסיטה".

למרות שהבינתחומי נותן לכם פייט יפה.

"לבינתחומי מגיע שאפו אדיר על זה שהוא העיר את כל המערכת. הוא העיר את כל השוק וזה על הכיפאק והוא עושה עבודת מיצוב ומיתוג אדירה שפשוט צריך להוריד בפניו את הכובע, אבל ככל שהנתונים מדברים – הסטודנטים לא מתבלבלים".

ומה דירבן אתכם להתחיל לקיים ימים פתוחים, אחרי ששנים הייתם היחידים שלא עשו?

"נכון. חזרנו לפני שלוש שנים לקיים ימים פתוחים למועמדים ללימודים. האוניברסיטה התעוררה וראתה את התמונה שמתהווה. מצד אחד לא עשינו את העבודה הכי טובה גם בתחומים המבוקשים, כשיכולנו לקבל מועמדים ובסוף בגלל שנתנו להם תשובות בשלב מאוחר הם כבר לא היו איתנו. ומנגד, התגלתה במלוא חריפותה התופעה של שחיקת הלימודים העיוניים במדעי הרוח ובמדעי הטבע. ואז האוניברסיטה ראתה את עצמה יום אחד עם הרבה פחות סטודנטים ממה שהיא חשבה שהיא צריכה".

מה עושים במצב הזה?

"מה שאנחנו עושים היום הוא שני דברים: שומרים על הנתח של התלמידים במקצועות הנחשבים כיישומים כמו הנדסה, מקצועות הבריאות, ניהול, חשבונאות, משפטים וכו', ובמקביל פועלים להגדיל את הנתח שלנו בלימודים העיוניים כמו: רוח, אומנויות, תחומים פחות מבוקשים במדעי החברה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה".

ואיך אתם עושים את זה?

"מצאנו שמי שהיום בא ללמוד את התחומים העיוניים, אלה חבר'ה שבאים מאהבה ומבחירה. חבר'ה שבאים ללמוד, לא פחות מאשר לקבל את התואר. אנחנו פועלים לחזק את הנושא הזה ואנחנו הולכים על הקו של 'ללמוד את מה שאתם אוהבים'. אם מה שמעניין אותך ללמוד זה פילוסופיה, היסטוריה, או ספרות – לכו על זה.

וישכע הספילקופא
אפוקליפסה עכשיו
(ShutterStock - 'צ) ליכשמ תוחפ דיתעה רוד
אבל שחיקת מעמד האוניברסיטאות היא לא הדבר היחיד שמטריד את אור, הוא מסתכל על התמונה הגדולה ורואה איך בשנים האחרונות חלה ירידה במספר זכאי הבגרות בישראל – בין תשס"ד לתשס"ה היתה ירידה של 3,200 זכאי בגרות במגזר היהודי (ללא חרדים). ירידה נוספת במספר הזכאים היתה בין תשס"ז לתשס"ח.

"בהשכלה הגבוהה קל מאוד לדעת מה הצפי שמחכה לך, מה יהיה גודל השוק. אלה שנכנסים למערכת ההשכלה הגבוהה, בגדול, הם קודם כל זכאי תעודת בגרות, ולכן, הנתונים האלה הם מה שמחכה לנו בעתיד ועם זה מדינת ישראל צריכה להתמודד ולנצח".

תוסיפו לזה את נתוני ה-OECD האחרונים שבדקו את הפער בין שיעור האקדמאים הצעירים בגילאי 25-34 לבין שיעור כל בעלי ההשכלה האקדמית בגילאי 25-64, ומצאו שבעוד שברוב מדינות העולם שיעור הצעירים האקדמאים גבוה מזה של כל האוכלוסייה, בישראל הנתונים הפוכים. כלומר, אצלנו יש יותר מבוגרים בעלי השכלה אקדמית מאשר צעירים. דור העתיד של מדינת ישראל, על פי הנתונים, הוא פחות משכיל מאשר בשאר העולם.

"ברמה לאומית, ברמת מאקרו, אני מודאג", אומר אור, "כי המשמעות היא שישראל מאבדת את היתרון היחסי היחידי שלה. אלה מילים גדולות אבל המשאב האנושי הינו באמת אוצר הטבע היחיד שלנו, אלא אם אנחנו רוצים לבנות את עתידנו על מאגרי הגז. העולם מתקדם ואנחנו נעצרים.

"ב- 1995 ישראל הוציאה פר סטודנט יותר מהממוצע של OECD ויותר מהממוצע של האיחוד האירופי. בשנת 2000 כולם הגדילו קצת ואנחנו ירדנו בהרבה, וב- 2007 אנחנו המשכנו את המגמה למטה, בזמן שהעולם הולך למעלה בהשקעה של המדינה פר סטודנט. אם מחברים את כל הנתונים האלה ביחד, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עוד מעט במצב לא טוב. ברגע שאתה מאבד את היתרון היחסי שלך, אתה כבר לא מסוגל להדביק אותו. ברגע שעברו אותך במירוץ המרתון, קשה עד בלתי אפשרי לחזור ולקחת את ההובלה.

"לו מערכת ההשכלה הגבוהה היתה חברה עסקית, ומשרד האוצר היה הדירקטוריון שלה, הוא היה נקרא לסדר בשל הזנחת הפיתוח העסקי. מישהו היה מתעורר באיזשהו שלב ואומר 'חבר'ה, אתם הורגים את העתיד'. אנחנו חיים בעולם תחרותי שבו הכל יחסי, כשהמתחרים שלנו משקיעים, אין לנו ברירה אנחנו חייבים להשקיע. הפער הזה – בינינו לעולם – הוא הרבה מאוד כסף שחסר במערכת ההשכלה הגבוהה".

אתה לא חושב שזה אפוקליפטי קצת?

"אני מקווה שזה אפוקליפטי, אבל חושש שלא. מאיזה כיוון שלא מסתכלים, ההון האנושי נחשב לפרמטר הכי משמעותי. לא יבוא הון פיזי, השקעות, למקום שאין בו הון אנושי. היום עדיין בישראל יש הון פיזי, יש השקעות הון בישראל, השקעות גדולות, אבל זה לא יקרה בעתיד, זה לא יקרה.

"לכן, כשמסתכלים על כל מרכיבי התמונה: הירידה של זכאי הבגרות, הגידול האפסי של השנתונים תוך שינוי דמוגרפי שמשמעותו הקטנה במגזר היהודי ללא חרדים, הירידה בהרכב של הבגרויות המדעיות (פחות סטודנטים לומדים 5 יחידות פיזיקה, מתמטיקה, כימיה וביולוגיה. מ"ר), הקטנת ההשקעה בהשכלה הגבוהה, ושחיקה גדולה בחינוך הבסיסי, בריחת המוחות, הסכנה לאבד את היתרון שהיה לנו בבעלי השכלה אקדמית, לוקחים את כל זה ומקבלים – שוק אתגרי בצורה בלתי רגילה".

בהז טנרטניא
אינטרנט זהב
(ShutterStock - 'צ) ילאוטריוה םלועה לא םיסנכנ
כחלק מהתפיסות החדשות וההבנה כי הגישה האליטיסטית שאפיינה את אוניברסיטת תל אביב כבר לא כל כך מתאימה לעידן הנוכחי, החלו במוסד בפעילות אינטרנטית ונכנסו במלוא הכוח אל עולם האינטרנט והרשתות החברתיות. כיום יש לאוניברסיטה פורום, קבוצת פייסבוק, טוויטר, בלוג ומענה זמין ומהיר למיילים. לכל הפעילויות הרשתיות הללו מוקצים אנשים קבועים האמונים לענות לאורך כל היום להערות, שאלות ובעיות של סטודנטים וגולשים. לדברי אור, בינתיים מדובר בהצלחה גדולה מהמצופה.

מוקד הפניות של האגף לרישום ולמינהל תלמידים, למשל, שהיה ידוע בעבר כמקום טוב להעביר בו שעות ארוכות על הקו בהמתנה למענה, נותן כיום מענה טלפוני במשך 10 שעות ביום, ומציע לפונים אופציה לשלוח מייל עם הבעיה שלהם תוך התחייבות לתת תשובה תוך 24 שעות לכל היותר. "וזה עובד פנטסטי – בפועל אנחנו עונים תוך שעה-שעתיים", מספר אור.

מה תעשו אם יכתבו עליכם דברים שליליים בפורום או בפייסבוק?

"נשאיר אותם, אלא אם מדובר בניבולי פה ובעלבונות אישיים. המדיניות היא שמשאירים. יש כאן סיכון שנקבל דברים שלא נאהב לשמוע, אבל ככה אנחנו יכולים לשמוע ולדעת – זה שלא נשמע לא אומר שלא אומרים את זה. עדיף לנו לדעת ולקבל. מה שאנחנו יכולים לתקן ולשנות – נתקן ונשנה בזמן אמיתי".

לדברי אור, "מאחר שהתשובות הן גם מיידיות וגם ישירות זה מתקבל בצורה מצוינת. התגובות הן פנטסטיות. כשאנשים מקבלים תגובות ענייניות זה לא משחרר אנרגיות רעות של כל מיני דברים שבאים ממקומות אחרים".


קישורים:
םידומילל םידמעומל בושח יכה המ :''םידומיל םרוי'' דדמ
?תוירחסמ תויוסח ולבקי םיסרוק ובש םויה קוחר םאה
שופיח יעונמב דסומה תא ומדקת ךכ :םיפיט

גרסה להדפסה שלח לחבר

 
Copyright © 2017 yoram learning LTD. All rights reserved פרסם ביורם